רש"י על חולין קכ״ו ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קכ״ו ע״ב:ב׳ רש"י על חולין קכ״ו ע״ב:ד׳ »

1 עצם כשעורה - הלמ"מ דמגע ומשא אית ליה ולא אהל כדאמרינן בנזיר דף נג: עצם כשעורה הלכה:

2 והיכן אהלו - של מת:

1 נזיר פתח ↗

חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית בְּהוֹן עֲצָמוֹת כִּשְׂעוֹרָה — תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה! אֶלָּא דְּאַקְמַח אַקְמוֹחֵי. עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. אֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, מַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, דְּהָא קָתָנֵי בְּרֵישָׁא: עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי וְכוּ׳ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר — אִין, אֲבָל אֵין עֲלֵיהֶם — לָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ. מִדְּלָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: כׇּל הֵיכָא דְּמַשְׁמַע מִכְּלָלָא, לָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא. וְהָא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, דְּמַשְׁמַע חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רוֹבַע עֲצָמוֹת. הָתָם אִי לָאו רוֹבַע עֲצָמוֹת, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ לָא, לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנֵי רוֹבַע עֲצָמוֹת, דְּעַל אֲהִילָן הוּא דְּאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. וְהָא חֲצִי לוֹג דָּם, דְּשָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חֲצִי לוֹג דָּם — אִין, רְבִיעִית דָּם — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רְבִיעִית דָּם! הָתָם, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: רְבִיעִית דָּם הַבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. הַאי אֵבֶר מִן הַמֵּת, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? וְאִי דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: לְעוֹלָם דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ. דְּתַנְיָא: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת״, ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ — זֶה הַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי הַמֵּת, ״בַּחֲלַל״ — זֶה אֵבֶר מִן הַחַי וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. ״חֶרֶב״ הֲרֵי זֶה כְּחָלָל, ״אוֹ בְּמֵת״ — זֶה אֵבֶר הַנֶחְלָל מִן הַמֵּת, ״אוֹ בְּעֶצֶם אָדָם״ — זֶה רוֹבַע עֲצָמוֹת, ״אוֹ בְּקֶבֶר״ — זֶה קֶבֶר סָתוּם.

« רש"י על חולין קכ״ו ע״ב:ב׳ רש"י על חולין קכ״ו ע״ב:ד׳ »